אמא יכולה הכל!?

אלישבע, "אמא בריבוע"
(אמא לשניים)

יעקב בני הקטן בוכה יומם ולילה, רק מדי פעם מפסיק, קצת מחייך, קצת משחק – וחוזר לבכיו.
מה עושים? הרופא לא מצא שום דבר, יש להניח שאלה השיניים – אבל הידיעה לא עוזרת לבעלי ולי, כי את יעקב אנו צריכים להרים כדי שיוכל (קצת) להירגע. אבא של יעקב מומחה בלהרגיע את הקטן על כתפו, ולפעמים הוא גם מצליח להירדם כך. אני קצת פחות מומחית. כשאני מחזיקה את יעקב הוא בוכה וצורח ומתפתל. ואני מרחמת, אפילו קצת מתעצבנת, וממש לא יודעת מה לעשות.
בין בכי לבכי מסתכל בי הקטן ועיניו כאילו מאשימות: 'את אמא שלי, לא? את יכולה לעשות הכל בשבילי! הרי מאז ומתמיד סיפקת לי את כל צרכיי!'
"נכון, יעקבי הקטן," אני מנסה להרגיע – את עצמי יותר מאשר אותו, "אני אמא שלך, ובכל זאת איני מסוגלת לפתור את כל בעיותיך. להניק אותך אני יכולה, לרחוץ ולהאכיל (כשאתה מסכים) אותך אני יכולה – אבל לרפא את מכאוביך, זה מעבר ליכולתיי!"
ואז, כשמחדש הקטן את בכיותיו, אני שבה לטפוח על גבו בחוסר-אונים.
בצר לי, אני מליטה להתקשר לאמי.
"אמא, הוא כל הזמן בוכה, ואני ממש לא יודעת מה לעשות!" אני מתאוננת בקול רם אל השפופרת באחת מהפוגות הבכי.
ואמא שלי, רגועה כתמיד (טוב, היא לא הייתה ערה כל הלילה איתו...), עונה בשלווה: "אולי כואבות לו השיניים? השיניים האחוריות בדרך-כלל הכי כואבות כשהן צומחות. טוב, אז אין הרבה מה לעשות, אולי תתנו לו אקמול להרגעה ( - אומרת אמא שלי, שבדרך כלל מתנגדת לתרופות מכל סוג שהוא), וחוץ מזה, פשוט ללטף ולנענע אותו ולחכות שזה יעבור."
"אמא!" אני קוראת בתרעומת, והקטן, שהחל סוף סוף להירדם, שוב מתעורר בקול צווחה. "אין לך איזה פיתרון של ממש איך להקל עליו את הכאבים? אנחנו כבר כמעט ולא מסוגלים יותר! את לא יכולה לעזור לי יותר?"
מאוחר יותר אני תופסת את עצמי על קר – הנה אני, חזרתי על טעותו של בני בצורה דומה למדי. גם אני עדיין בטוחה שבידי אמא שלי נתונים כל המפתחות לישועה, שהיא תמיד תוכל לעזור לי ולהציל אותי. אני שוכחת שאמא שלי, גם היא, רק בן-אדם.
ועוד דבר אחד חשוב שכחתי: את מי שהוא לא בן-אדם. את הקדוש-ברוך-הוא, שהוא באמת כל-יכול, ורק הוא למעשה יכול להושיע אותי ולהושיע את בני הסובל, ואת אמי המסתדרת כבר ללא אמה (זכרונה לברכה), ואת כל הבריות כולן.
אז קדימה, יעקב, הבה נצרף בכי לתפילה, ונבקש מה' שיעבור הכאב הזה, ושלא יביא לנו עוד כאבים אחרים לעולם.
נתפלל!