שווה בכל מצב/ תחושה של חיפוש (ז)
שושי הימל
אמא לשניים
שבוע עבר מאותו יום פיטורין דרמטי, החיים אט אט שבו למסלולם כפי שהיו זכורים לי כמקודם, חזרתי למסלול חיי הרגיל והשגרתי. שהיה.
"בוקר טוב,ילדים", הערתי אותם בנחת.
"אמא אינך ממהרת היום?" בכל בוקר נעמה שואלת אותי כשפליאה מתלווה אל קולה.
"איני ממהרת מתוקה, עכשיו בואי לאכול ארוחת בוקר", אני מזרזת אותה.
הילדים יצאו מן הבית עם חיוך על הפנים, ואני התיישבתי על הספה מנסה לעשות סדר בראש.
"אני לא רוצה להתבטל", מלמלתי לעצמי.
שתיתי כוס קפה והתחלתי לסדר את הבית במרץ, הכנסתי כביסה למכונה, קיפלתי, סידרתי את חדרי הילדים עד שלא ניכר בהם הבלגן של הבוקר, שטפתי כלים, העמדתי סיר עם אוכל לארוחת הצהרים.
הבטתי בשעון, הוא הורה על השעה אחת עשרה ורבע
"מוקדם עדין", חשבתי "ואין לי מה לעשות".
צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי.
"הלו", עניתי.
"הלו, דיני מה שלומך?", קולה של חמותי נשמע מעבר לקו.
"ריקי ילדה בן, בשעה טובה", צליל קולה של חמותי נשמע מאושר ביותר.
ריקי גיסתי התחתנה לפני שנתיים וכעת ילדה את בנה הראשון.
"מזל טוב, איזה יופי", בירכתי בשמחה.
"איך היא מרגישה?", שאלתי בהתעניינות.
"ברוך ה', מאיר מסר לי שהיא מרגישה טוב, חלשה אומנם אך מאושרת, עוד מעט אלך לבקר אותה", סיפרה חמותי בהתרגשות.
"מאד מרגש", השתתפתי בשמחה.
"מה שלומך?" שאלה שוב חמותי לאחר שבישרה את הבשורה המשמחת.
"ברוך ה' בסדר", עניתי קצרות.
"אלי עדכן אותי שעזבת את העבודה וטוב שעשית כך, אישה אינה צריכה לעבוד קשה מחוץ לבית, יש בבית מספיק", הביעה את דעתה כמו תמיד.
"כן, זאת אומרת הייתי רוצה למצוא תעסוקה שאני איהנה ממנה, אך בינתיים אני בבית", הרגעתי אותה. בליבי ידעתי שחורה לחמותי שאיני אוהבת להיות בבית כמוה, עקרת בית נאמנה, אני תמיד צריכה להביע את דעתי בכל מקום ואיני אומרת לה דברים שחפצה היא לשמוע, אלא משמיעה את האמת בפניה ולא מייפה רק כדי לרצות אותה, אמנם אני משתדלת לעשות זאת בטוב טעם, אך למדתי עם החיים להיות נאמנה קודם כל לעצמך ולהיות אמיתית עם כל אחד גם אם מדובר בחמותך.
"אני צריכה לסיים תעדכני את אלי, להתראות בברית", אמרה חמותי וניתקה את הטלפון.
השיחה הסתיימה ואני נשארתי לשבת על הספה, "חמותי בעיקרון צודקת מספיק אנו עובדות קשה בבית, רק שיש נשים ואני אחת מהן שמחפשת לעסוק בדבר מה מעניין מרתק, וחוץ מזה עכשיו למשל, אין לי מה לעשות בבית - משעמם לי", קיטרתי וגיליתי שאני מקטרת אל עצמי.
עדכנתי את אלי, שמעתי בקולו התרגשות, פניתי לחדרי לנוח ושוב אותה תחושה מוכרת החלה לטפס בגופי ולפעפע בליבי, תחושה מוכרת, תחושה של חיפוש.
