אני רוצה שכך יהיה!

אומרים שהמרחק בין המוח ללב

הוא כמו המרחק בין מזרח למערב.

אנו יודעים בתיאוריה שדברים הם לטובתנו

אנו יודעים בתיאוריה שאין רע יורד מלמעלה

אך עדיין, יש מרחק גדול בין הידע התיאורטי לבין הרגשת הלב.

איך מגשרים על הפער?

שהקושי הוא לטובתי!, ושבעצם, אין קושי..

כאשר החוויה שלי היא קושי עצום?!



העולם בנוי משני פרמטרים עיקריים,

זמן ומקום.

ראיית הזמן שלנו מוגבלת

אין לנו יכולת לראות מה צופן לנו העתיד

קל וחומר, איזה השלכות יהיו לדברים.

אומרים ששם למעלה, אין שאלות.

הכל מובן וברור. שם רואים את כל הפאזל

לא רק חלקים.



אדם שמאמין, שיש מי שמנהל את כל מה שקורה בעולם

ומנהל זאת לטובתי הבלעדית,

הוא יכול לסמוך על הכוח הזה.



כאשר נמצאים במצב שחווים בו קושי

אך יודעים שהוא לטובה,

יש לגייס את כוח הדיבור להשפעה חיובית על הנפש.

מעבר לתפילה,

פשוט לומר בקול רם: "אני רוצה שכך יהיה!"

(כך – אותו דבר שקשה לי)

למרות שבפועל, כרגע, אינני מרגישה כך.

אין מדובר בשקר חס וחלילה,

אלא אם זה מבורא עולם, וזה לטובתי

אז באמת אני רוצה שכך יהיה,

אפילו שאינני מצליחה להבין כרגע למה ומדוע.

כאשר אנו חושבים שוב ושוב על הקושי שלנו,
למעשה אנו עושים לעצמנו "שטיפת מוח"
המוח מקבל זאת כאמת.
לכן חשוב לעשות לעצמנו "שמח":
"שטיפת-מוח-חיובית".
לדיבור יש כוח השפעה רב על הנפש.
לכן רצוי ללשנן שוב ושוב, בקול,
"אני רוצה שכך יהיה!"
כן, אני רוצה את הבעל הזה, את הילד הזה,
את הבוס הזה, את האתגר הזה או האחר.
כן, אני יודעת שזה לטובתי
פשוט אינני מצליחה לראות זאת.
לשנן, לשנן, ושוב, לשנן.

כאשר ההצהרה הזו חודרת לתודעה
מתחילים לחוש רגיעה.
רף ההתנגדות לקושי, יורד.
ואכן יש מקום לחוש שמחה אמיתית שמקורה בביטחון בה'.

"אני רוצה שכך יהיה,

אני רוצה שרצונך יעשה,

אך אנא,

פקח עיני לראות, להבין ולהרגיש,

שזה לטובתי"

המאמרים האלה נחמדים.... אני קוראת אותם אבל לא תמיד מגיבה אז שתדעי... תמשיכי... אני מעודדת...

העידוד שלך בהחלט נותן כוח להמשיך
יישר כוח
שתזכי להכיר טובה תמיד